בכל דמוקרטיה מודרנית יש פאשיסטים. אבל במדינות מערב אירופה, חופש הפעולה שלהם מוגבל. הלגיטימיות שלהם בדיון הציבורי מוטלת בספק ויותר מכך, יש תשתית אנטי-פאשיסטית (אנטיפה – antifa) מבוססת שמתגייסת לבלום כל מצעד שטנה. לבלום באמת: ליצור שרשרת אנושית, שכבות שכבות, מקצה אחד של הרחוב לשני, כך שהפאשיזם פשוטו כמשמעו לא יכול לעבור.
היה לי העונג לגור חמש שנים בלייפציג, עיר מזרח־גרמנית, הגדולה במדינת סכסוניה. סכסוניה היא מדינה עם ריכוז פאשיסטים בין הגבוהים בגרמניה, בעוד לייפציג היא עיר עם ריכוז אנטיפה בין הגבוהים בגרמניה. ולכן, בכל פעם שעמדה לבוא צעדת קרנפים לעירי, ידעתי על כך שבועות מראש כי העיר צופתה בפוסטרים – לא של הקרנפים, אלא של האנטיפה על זרועותיה (חלקן, במקרים מסויימים, בתמיכה מלאה של העירייה), שקראה לכל האזרחים אוהבי־החופש לצאת ולבלום את הצעדה.
כן, היו מקרים שבהם אנטיפה הלכו מכות עם הפאשיסטים. אבל בד"כ מדובר היה פשוט בגוש חוסם של אזרחים שמנעו בגופם מהפאשיזם לעבור, וגלוחי־הראש חזרו הביתה מבואסים והשתכרו בחוסר־אונים כרגיל.
שוב ושוב שמעתי על יחסי הכוחות הלא-הוגנים. מאתיים פאשיסטים מול אלפיים אנטיפה. ארבע־מאות מול חמשת־אלפים. כן, עצוב שיש פאשיסטים, ומטריד שהם מעיזים להביע את ראיית־העולם שלהם בגלוי. אבל יותר מזה, עודד אותי לדעת שהרבה יותר אזרחים יוצאים אל מול הבריונים המפחידים האלה, מצרים את צעדיהם, מונעים מהם להגיע ממקום למקום.
מחר, משעה 17:00, תתקיים עצרת פאשיסטית־גזענית של "עוצמה לישראל" בגן לוינסקי.1 הפוטנציאל לאלימות הוא גבוה. מתארגן גוש אנטיפה שיהיה נוכח במקום – עוד לפני השעה חמש! – ישקיף, יתעד, ובמקרה הצורך יחצוץ בין הגזענים לבין מי שלא מהגזע הנבחר. (לאיוונט בפייסבוק)
אני מפחד, אבל אני מתכוון להיות שם, ואם אתם רוצים מדינה שלא מפחיד להיות בה, אולי כדאי לאזור אומץ ולבוא להיות שם איתנו. לא ייתכן שתתארגן שוב התפרעות גזענית בתל־אביב מבלי שנצהיר בגאון – הפאשיזם לא יעבור.
]]>ימיני מוסיף עוד נדבך להסתה הקבועה שלו כשהוא טוען – בלי שום הוכחה – שהפליטים מאריתריאה תורמים לטרור. איך? ובכן, חלק מהם עשוי לשלם מס לממשלת אריתיראה, ואחרים מעבירים כספים לקרוביהם באריתריאה שאחר כך נאלצים לשלם מס, וממשלת אריתריאה מעבירה חלק ממנו לאל שבאב, קבוצה איסלמיסטית בסומאליה שמקורבת לאל קאעדה.
מבלי להכנס לסיפור המסובך להדהים של מה שקורה בקרן אפריקה – בקצרה, ממשלת אריתריאה מסוכסכת קשות עם ממשלת אתיופיה; אתיופיה פלשה לסומאליה; אריתריאה מסייעת למורדים האיסלמיסטים שנאבקים בכוחות האתיופיים – מה שימיני עושה כאן הוא האשמת הפליטים האריתראים בטרור משום שהם עשויים לשלם מסים לממשלת הבית שלהם. ממשלה, אגב, שימיני מודה שישראל היא בין הבודדות שמנהלות איתה יחסים מלאים, מסיבותיה שלה.
כלומר, תשלום מסים לממשלה ידידותית לישראל הופך אצל ימיני לסיוע לטרור. למותר לציין שממשלת אריתריאה עושה עוד כל מיני דברים עם המסים שהיא מקבלת, חוץ מסיוע לאל שבאב – למשל, לשלם עבור נשק ישראלי שעל פי דיווחים נמכר לה במהלך מלחמתה עם אתיופיה; למשל, קצת שחיתות תמורת הכסף שקיבלה מישראל עבור שני הבסיסים שישראל (על פי מקורות זרים) מפעילה במדינה.
[…] שימוש דמגוגי הפוך בטענה של ימיני הוא שכולנו צריכים להעריץ את הפליטים האריתראים, משום שחלקם משלמים מסים לממשלת אריתריאה, מסים שמשמשים אותה לרכוש ציוד ישראלי ובכך למנוע אבטלה בתעשיית הנשק שלנו.
[קישורים והדגשה במקור]
לשם הדוגמא, בואו נדמיין לעצמנו שני בחורים אפריקאים דמיוניים: אַמְסָלוּ מסודאן, וקִידַנֶה מאריתראה.
במערכת כלכלית שבה אתה עובד עבור תשלום, כשאתה "לוקח" מקום עבודה אתה בעצם לא לוקח כלום. אכן, אתה לוקח הביתה משכורת, אבל כנראה שהמעסיק שלך מרוויח מהעבודה שלך יותר ממה שהוא נותן לך. אילו הוא נתן לך יותר ממה שהעבודה שלך נותנת לו, הוא כנראה לא היה מעסיק אותך. (או שהוא עתיד לפשוט רגל ובכך לחסל גם את המשרה שלך.)
אז זה קודם כל: עובדים, ובמיוחד עובדים בשכר נמוך, לא לוקחים מהחברה, אלא נותנים לה.
דמיין שאתה ישראלי בעל עסק, ולא מהסוג שסופג הפסדים ועומד לפשוט רגל. נגיד שאתה צריך להעסיק מישהו כדי למלא משרה, וחישבת שאם תשלם למישהו 4,500 ש"ח בחודש או פחות, תצא בסוף ברווח כלשהו. בא אמסלו, ובא ישראלי בשם יוסי, ושניהם יכולים כנראה לעשות את העבודה ברמה סבירה. יוסי יסכים לעשות את העבודה ב- 4,500 ש"ח ברוטו, ואמסלו יסכים אפילו ב- 4,000. אז אתה שוכר את אמסלו, והנה אתה ישראלי שחוסך עוד 500 ש"ח תודות לעבודה של אפריקאי – וזה בנוסף לרווח שהיית עושה אילו היית שוכר את יוסי, שגם עם המשכורת שלו לא היית יוצא בהפסד.
עכשיו, מה בעצם קורה עם המשכורת הזו שאתה נותן לאמסלו? לפחות את הסכום הזה אפריקאי לקח מישראלי, נכון?
לא, לא נכון.
שקלים, אפילו הרבה מהם, אי אפשר לאכול. בשביל לאכול צריך לתת את השקלים האלה למישהו אחר, ובתמורה לקבל אוכל.
שוב, אותו ההיגיון: נגיד שהעסק שלך הוא סופרמרקט, ואתה קונה בסיטונאות קילו עגבניות, נגיד ב- 10 שקלים. אתה מחשב שכדי לא לצאת בהפסד בסוף החודש אתה צריך למכור את אותו קילו עגבניות ב- 14 ש"ח. אז בא קידנה האריתראי ונותן לך 14 ש"ח בשביל לקחת הביתה קילו עגבניות. אתה נשאר עם רווח של 4 ש"ח.
עכשיו נניח שאמסלו חי בחסכנות ובסוף כל חודש הולך לחלפן כספים בשם דוד, קונה לירות סודניות, ושולח אותן בדואר למשפחתו. הופה, סוף סוף תפסנו אותו לוקח משהו! כן ולא. כן, הוא הוציא בסופו של דבר חלקיק מהערך שהוא הוסיף לכלכלה הישראלית ושלח אותו לסודן. אבל אפילו כשהוא עושה את זה, הכלכלה הישראלית יוצאת נשכרת עוד פעם – גם דוד צריך לאכול משהו, ובשביל זה יש לו עמלות (או סתם שער חליפין מנופח). מה שהוא מרוויח מההחלפה אולי יגיע אליך כשגם הוא ירגיש צורך עז לזלול עגבניות.
אותו ההיגיון גם לגבי מה שאתה, בתור המעסיק של אמסלו, מרוויח מהעבודה שלו – גם את כל הכסף הזה אתה תפזר סביבך בכלכלה הישראלית, אפילו אם בדרך תספיק להנות מזה.
בסופו של דבר, עם כמה שהשכיר האפריקאי שלך לקח משרה ולקח משכורת, הרבה מאוד אנשים יצאו נשכרים מזה.
אבל רגע, מה עם יוסי, שבגלל אמסלו אין לו עבודה אצלך בסופרמרקט?
נכון, הוא יצטרך למצוא עבודה אחרת. אבל תודות לאמסלו וקידנה, הסיכויים של יוסי גם כן קצת טובים יותר. אתה בתור בעל הסופרמרקט, ודוד חלפן הכספים, וכל שאר בעלי העסק שנהנים מההוצאות של האפריקאים, כל העסקים שלכם עושים רווחים קצת יותר טובים, וזה אומר שיש סיכוי קצת יותר גדול שתוכלו להרחיב את העסק ולשכור עוד מישהו – ואולי זה יהיה יוסי.
עכשיו, נגיד שקידנה האריתראי לא משיג עבודה, ולכן זקוק לסיוע כלכלי-חברתי כלשהו מהרשויות. חבר שלח לי מסמך בעל חזות רצינית משנת 2009 (PDF) שבו נטען: "כל מהגר זר הנכנס לישראל דוחק הצדה עוד יוצא אתיופיה או בדווי בישראל הזקוקים גם הם נואשות לסיוע".
הנה, סוף סוף תפסנו אפריקאי שלוקח משהו מאזרחי ישראל, נכון? קצת נכון, אבל גם לא ממש נכון.
כמו שראינו, אם איכשהו הסיוע הזה אומר שקידנה יקבל כסף, הכסף הזה בסופו של דבר ברובו יגיע לישראלים. כלומר, הסיוע הכספי שנותנים לאפריקאי בישראל יחזק את הכלכלה הישראלית.
אבל גם אם הסיוע לא שם כסף ביד של קידנה, אם מדובר בסוג כלשהו של סיוע שיעזור לו להתמקם טוב יותר בחברה, נגיד שהעירייה נותנת לו הכשרה מקצועית חינם, גם אז מדובר בהשקעה בכלכלה הישראלית. עכשיו, אין שום ספק שבדווים, אתיופים, ערבים אזרחי ישראל, והרבה מאוד קבוצות אחרות בחברה הישראלית זקוקות נואשות לסיוע שכזה. אבל בין אם מדובר ביהודי או לא יהודי, אפריקאי או לא אפריקאי, מדובר בהשקעה, שאנחנו כחברה עוזרים למישהו עכשיו, ובהמשך הדרך הוא יהיה יותר משכיל ו/או מיומן, ויהיה מסוגל לעבוד בעבודה שתורמת יותר לכלכלה של כולנו.
עד כמה שאני יודע, כרגע הרשויות לא משקיעות כלום בסיוע לסודנים ואריתראים. לדעתי הן גם רחוקות מלהשקיע מספיק בסיוע לכל הקבוצות המוחלשות האחרות בחברה הישראלית – ויש המון כאלה. שכונות דרום ת"א זקוקות לסיוע כבר המון זמן, והן דוגמא מצוינת להזנחה הממלכתית הזו.
אבל בואו נחשוב רגע. בערך חמישית מאוכלוסיית ישראל חיה בעוני, לפחות. יש כנראה בערך 7.8 מיליון אנשים במדינה, כלומר לפחות 1.5 מיליון עניים. (שזה נתון מזוויע למדי). אז אומרים שיש 60 אלף אפריקאים שנמצאים בארץ באופן לא חוקי.2 אוקיי. אם המדינה תרצה מתישהו ברצינות לעזור לחלשים, יש לה הרבה מאוד חלשים לעזור לה, ועוד 60 אלף, בינינו, לא הולכים לשנות הרבה.
אז יאללה. צריך להפסיק להטפל לאפריקאים, להרשות להם לצאת לעבוד ולעזור לכלכלה שלנו לצמוח, ובמקביל לדרוש מהממשלה ומכל המפלגות להתחיל לטפל בבעיית העוני האיומה, כל אחת בדרכה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות, והרשויות ממשיכות שלא לעשות כמעט כלום. האפריקאים הם מספר זעום לעומת ממדי הבעיה, ואין סיבה טובה להתמקד רק בהם.