לא בוחרים באבסולוטיזם

זה התחיל בשבוע שעבר, כשמוריאל העלה פוסט שתוהה אם בכלל כדאי להצביע בבחירות (אנגלית). אתמול, לשמחתי, הוא ירד מזה (גם אנגלית). אבל הבוקר ב"הארץ" היה טור של רחל נאמן ("בוחרת שלא לבחור") שהצהיר בגאווה על כך שלא הצביעה בפעם הקודמת וגם לא תצביע הפעם, "כי איננה מאמינה בשיטה". היא כותבת, ובמידה רבה של צדק, ש:

גם אם הכוח יחליף ידיים, הנבחרים עדיין יהיו מנותקים מהבוחרים, בלתי נגישים, ויקדמו את עצמם ואת קבוצות האינטרסים שמהן הם יונקים ואותן הם מזינים. גם אחרי הבחירות השלטון עדיין יהיה צמוד להון והכסף עדיין יזרום למטרות לא ראויות. גם בקדנציה הבאה במשטרה יתייחסו לאזרח כאל פושע, ישפילו אותו בביטוח הלאומי, ויזרקו אותו מביתו אם לא יעמוד בתשלומי המשכנתה, בעוד לטייקונים יוותרו הבנקים על מיליוני שקלים. משהו רקוב פה עד הסוף. אלה דברים יסודיים, שהמשטר, בשיטה שלנו, אין לו עניין, או כלים, לשנותם.

נכון מאוד. הפתק שלך בקלפי לא ישנה את כל הדברים האלה. אבל גברת נאמן חוטאת באבסולוטיזם, כמו שעלול היה מוריאל לחטוא, אילו בחר שלא להצביע על מנת להגביר את הסיכוי שהקהילה הבינלאומית תתערב ותביא לסיום הכיבוש.

המאבק נגד ההון־שלטון והמאבק נגד הכיבוש הם שני מאבקים חשובים מאוד. אך לא האחד, לא השני, ולא שילובם של השניים, הוא חזות הכל. המציאות כאן היא הרבה יותר מורכבת מזה, וכשאנו בוחרים להתמקד במאבק אחד תוך הזנחת כל הפנים האחרים של המצב כאן, אנחנו לא עוזרים לאף אחד. התוצאה של גישה של "הכל או כלום" היא בדרך־כלל פשוט "כלום".

הרי לאף אחד, חוץ מאנשים שחושבים שלא להצביע וכותבים בלוגים ו/או טורים, לא איכפת מאחוזי ההצבעה. אף אחד אחר לא יגיע למסקנה המתבקשת שאחוזי הצבעה נמוכים – אפילו ברמות של הבחירות האחרונות – מאותתים חוסר־לגיטימציה של המשטר. מבחינת שאר העולם, אחוזי ההצבעה הם פרט טכני. כך שהבחירה שלא לבחור, גם אם תהיה בחירתם של עשרות אלפי בעלי זכות בחירה, לא תערער את השלטון במאומה.

מצד שני, להרכבה של הכנסת יש השלכות מיידיות ואמיתיות מאוד על אנשים, במיוחד אנשים בקבוצות מוחלשות, מודרות, ובלתי־נראות ציבורית. מגיב בבלוג של מוריאל ציין שבעיית הסחר בבני־אדם בארץ, שהיא קשה במיוחד ובעלת פרופיל נמוך להחריד,1 מוגרה במידה משמעותית בידי פעילות פרלמנטרית של זהבה גלאון בכנסת ה- 18. הכנסת ה- 18 הייתה אחראית גם לשלל מהלכים שפוגעים נואשות במבקשי מקלט ובאוכלוסיות אחרות בפריפריה החברתית והגאוגרפית, ופעילותן הפרלמנטרית של מרצ וחד"ש בלמה חלק מהמהלכים במידה משמעותית. יש להניח שמהלכים שכאלה ימשיכו ביתר־שאת בכנסת הבאה, מה שאומר שתהיה לנוכחות של מפלגות השמאל השפעה אמיתית לגמרי על החיים של בני־אדם אמיתיים לגמרי.

נכון, הכנסת ה- 19 כנראה שלא תפרק את הכיבוש את ההון־שלטון. אפילו די בטוח שלא. בשביל לשנות את הדברים האלה צריך לפעול בשטח, לכרות בריתות רחבות שמשנות את מאזן האינטרסים וכופות על הפוליטיקאים והטייקונים לשנות מסלול. אבל בינתיים צריך להצביע למפלגה כלשהי שמתנגדת באופן פעיל לפגיעה בחלשים, כל אחד למפלגה שמתאימה לטעמו ולשיקוליו האישיים, כדי למזער את הנזק שתגרום לו הכנסת ה- 19.

ובמקביל כדאי להשקיע יותר אנרגיה בעשייה פוליטית אמיתית מאשר בהתחבטות לגבי הבחירות. יש הרבה קבוצות שאפשר להצטרף אליהן כדי לקחת חלק מעשי בשינוי המציאות שלנו. אני אישית הצטרפתי לתא תל־אביב של "סולידריות".2 ואם מספיק אנשים יחליטו לבחור במפלגה שפויה למרות הכל, פעילות שמאל לא תוצא מהחוק, ונוכל גם לעשות משהו.

הערות שוליים:

  1. בסה"כ בני־אדם ממין נשי, ובשביל תעשיית המין. למי כבר איכפת. []
  2. אם גם אתם רוצים, צרו קשר. []

2 comments

  1. היי מיכאל– תודה על הפוסט, ועל התגובות לפוסטים שלי. כתגובה לתגובה האחרונה שלך, רציתי לשתף איתך כמה מחשבות שהיו לי לאחרונה עלמפלגת דעם– קודם כל, הם נראים טובים יחסית: לא לאומנים, יהודי–ערבי, מעומדת אישה פלסטינית, דם חדש (דעם חד"ש?).. בקיצור: סבבה מן השאר.

    בהתחלה, היססתי מהסיבה שכולם זורקים (לא יעברו את אחוז החסימה) אבל אחרי עוד שיחות, הבנתי כמה בעיתי ואפילו הרסני הטענה הזאת, אפילו אם רוב הסיכויים הם שהיא נכונה.
    א. יכול להיות שאנו טועים, ושיש את ה70 אלף ומשהו שמאלנים שהתאכזבו מחד"ש ומרצ שאולי כן ישקלו להצביע דעם.
    ב. אפילו אם הם לא יעברו, עצם זה שיקבלו יותר קולות ייתן להם יותר כוח לפעם הבאה, וגם ישלח מסר שלא כולנו מבסוטים מחד"ש ומרצ (ודווקא להפך– כולנו לא מבסוטים מהם)
    וג. יש לזכור שהטיעון שלך שדי שכנע אותי (קצת לחם עדיף על כלום) למה כן צריכים להצביע, הטיעון הזה נהיה פחות ופחות רלבנטי כאשר רוב הלחם רקוב. יכול להיות שזאת מילה גדולה מדי, וכן יש אספקטים נחמדים בחד"ש ומרצ ובלד, אבל נראה לי שכן כדאי להמיר על משהו חדש, חדשני, ופחות צפוי.

    • Michael says:

      תודה על התגובה!
      המחשבות שלי לגבי דעם דומות מאוד.
      בנוסף, חשוב לזכור ש*כל* הצבעה היא הימור. ההחלטה לא-להצביע היא פשוט הימור הרבה יותר גרוע. :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *